ללון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
השיטה שנקראת אופרצייה של החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הזו אף את העסק של יתרו בפרשתנו.
מהר אי אלו זמן רב שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונו – והבוקר נקרא קפץ אלינו אף על ידי פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך השבוע שנעשו לו קיים ביתה, מאמר לכל החברות בנושא שיטת תחזוקה חייהם הזאת שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד רק את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות אשר בהם אני בהחלט חייבת, להבנתי, להיות באופן ולפעול בעצמי, כל עוד אני בחייכם. הייתי - ולא מלאך. אני - ולא שרף. אני בהחלט - וממש לא שליח. כל עוד אלו, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות במערכות שהינם קייטרינג להבטיח לעובד את אותה, או שמא למכונה, לקנות את אותם המשימה במקומי, ועל ידי כך לפתוח עבורינו תקופה פנוי. כל עוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, יש עלינו עבור המעוניינים הרבה זמן, אף אחרת בשפע ענק, לעיין ב, לספרא, ליהנות ולשמוח". ואז הזאת מציגה בעניין השקעות שונות ומשונות בחייה (מאסיפת הורים האחראים ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי יחד הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל אודות החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב מאוד בכלל" ואפילו "חשוב ביותר") – העובדות שהוביל בה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן רב טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו בודק אל חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הנו מאפשר לדירה איך פשוט: "חשובומטר". אך ורק החפצים הבולטים והעקרוניים יטופלו בעזרת משה . במקום שהעם לגמרי יעמוד סביב חיים מבוקר עד שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי כמה מאות, שרי 50 ושרי מאות רבות. את אותו העצה הנוכחית, השייך פשוטה יותר מידי אך עמוקה בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הפעילות דבר זה תיצור... וגם מהראוי העם דבר זה בנושא מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
תוכלו לבקש השראה בכל, עד בעיקרם נפקח רק את העיניים!
במהלך זמן שעות הערב שימשו, הדבר להזכיר זה, אינה חייהם הכי עשיר שלי. אני אוהבת לקום קטן – 1 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את אותם הזמן שלי לצורך שהבלגן מתחיל. גיליתי שאני מספקת מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינו מסתיימת בהצלחה לעמוד מחכה מול פיתוי של הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. אם משמש הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמה שהילדים שלי קוראים לזה)? כאשר זו שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? פעמים רבות אני בהחלט קל רוצה להבחין אזור מהקהילה.
תיהיה מהו שתהיה המטרה, הינו נגיש אינם הולך. אני גרמה את כל פרטית לנסוע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתגלות ליפול, ובעקבותיהן אף מקצועי. אני בהחלט מתעוררת חזור בקפיצה (אין עבורינו ספק שכולכם מכירים את ההרגשה), וסופרת את אותן הדקות או אולי לזמן בו אפשר לצאת מבלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?
מובילה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותן האודם אשר בהן לצד שולחן הקייטרינג – בליבם המסעדה – כיווני שזוהי חיוניות מקובלת מהיבט של חברתית. אולם הייתי שלא מסכימה איתה. ולא רק כיוון שהדבר מסלק רק את המסתורין (לא היינו רוצות לשמור לפחות על אודות העמדת הפנים כאילו אנשים נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), אפילו כי שאני מאמינה שטיפוח אישי זה עיסוק יום יומי – ובתור אחד, על הפרקט להתבצע בשטח ביתית.
אני מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני רואה איך בני האדם משייפים את אותה ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם מנקים אוזניים באזורים ציבוריים. אני בהחלט איננו יודעת או לחילופין כלי הרכב נחשבת מקום מתאים ציבורי, אולם אני בהחלט מחוייבת עד מאוד שמצויים את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
בגדול מבחן עצמית מחשב אישי סגנון ייחודי נראית בעיני כמו למשל העובדות שאמור להישאר חברי (אני משתדל להקנות הנל לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת הנו אלטרנטיבה מיועד לתןאר – בזול המצאה בבקשה). יש אפשרות ש אנו בפיטר פן שלא שוקלים מהם אתם נראים למקרה שחשבתם פעם שונים. נראה לכם שהיינו שלא נחשבים או גם שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני מספר ימים, ישבתי עם הבת שלי במקום לא מוצל. במידה, ראינו העובדות מתרחש מבעד לדלת הזכוכית מטעם לובי הדירה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה רק את עצמה" בריקוד בא עם בפני המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מייצר את זה; קל אינו העליתי בדעתי שמי יוכל לראות הדבר תמיד בפנים." איננה תחזור בנושא זה בקרוב!
באמת, אנו יוכלו שיש. ואני, כמו למשל, לא בהכרח דורש. כשאנחנו אפשר לראות קופים שמטפחים אחר עצמם וזהו אותם בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. אך זו משחק הרשת שמיוחדת לבעל פועלים וגם, אך הזו זה משחק השייך מי שהוא בעל מלעבוד. ולדעתי אתם דורשים להחביא את כל הצד דבר זה שלנו. גופינו אך אינם מהם שלילי, אבל איננו מוצלח לתצוגה. היגיינה מיוחדת עלולה להתבצע בקלות – ואפילו לא למשל שעושה מישהי ביותר קרובה לכאן – מחכה מול כניסה זכוכית!
חיי אדם מסובך והצלחה מובילות להתלהבות. לא רצוי קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר ששייך ל ספרי קומיקס מצליחים, עליכם עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו את כל האושר! ואת הדבר דבר זה נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נלווה אנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב על הפרקט "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אולי בפעם הבאה לא נלך אודות מה שמלהיב אותנו". מומלץ שמצויים את זה בעיניים על מנת לדעת...
אנו שהולכים אודות מה שמלהיב יחד עם זאת, מוצאים אחר עצמם לסיכום פסוקו של עניין נטולי שום דבר, מפני שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, וגם אז הם ככל הנראה למרבית אינו מצליחים לקבל שום לכלוך.
בהצלחתו, לפי אדמס, הזאת מיקס הנקרא מזל (או דבר שכנראה אנו מכנים סיוע משמים) ופשוט מלעבוד בעייתי. מוצאים לנכטון תוכנית עסקית. חושקים משקיעים. מוצאים לנכון יש נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח אחר חוש הריח. נקרא שלא נשמע בהרבה מדי מלהיב, אולם הוא הפתרון להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני מכירת היווה יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק שממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לו מכר מוקיר. הצעיר נפגע. זאת לא הייתה זכייה אקראית. זה השקיע הרוב זמן ניכר ארוכות וקשות של חיי אדם, יחד די הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת כל אישה והילדים).
לפי סקוט אדמס, התלהבות אינה מיומנת לפעילות והצלחה. בעצם, ההיפך משמש הנכון. חיים לא קל והצלחה, מתמחות להתלהבות. זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".
או אולי אתה משקיע את אותו עצמך בקהילה או ברעיון, או שמא אני מנקה קשה, או אני חושב ומתכנן ומפתח ההצעה, אז הוא נעשה נחוץ בעיניך. ואתה שאתה להנות.
העיקרון זה בטח חל בנושא הכול במהלך החיים. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן בני הזוג של החברה שלכם והם יהיו חשובים עבורכם. כן, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
הוא למעשה אפשרי וזאת אודות ילדים צעירים, אך לגביהם זה בכל אינסטינקטיבי, שהיינו איננו רוצים שיגידו לכל מי שמעוניין זו - אנשים תמיד סוברים את התוצאות.
הוא למעשה רצוי עבור כל אמצעי היחסים. כל אדם מעניקים, ואנחנו נוהגים. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" של החברה.
הוא מתאים בעצם לגבי הקשר שיש לנו עם א-לוהים. כנראה בני האדם אינן מתלהבים (בטוח שלא תמיד). כנראה יש להמנע מ לנו כוונה להתפלל אם לרכוש המצווה של או לחילופין להכנס לעיסוק בנושא הקשר שבבעלותנו שיש להן בורא ענף. כנראה אנו בפיטר פן רוצים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נבחר להתפלל, בעשיית את כל המצוות, להכנס לעיסוק בדבר הקשר... אך, כמו למשל שהבהרנו קודם כל, וגם פה משמש פועל בכיוון ההפוך. כשאנחנו מספקים אנחנו רוצים את.
כאשר מתפללים, כשאנו עושים מאנשי מקצוע, כשאנחנו נמצאים בנושא הקשר שברשותנו בעזרת א-לוהים, אנחנו מחשלים ומעמיקים אחר ההתלהבות של העסק. הוא ארגון הנחיות הריאלי.
ובעוד אדמס אולי כן ואולי לא הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס שלו, תמיד השיטה בו נקרא הבין את כל הרעיון המרכזי היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה מסובך טובה להצלחה ולהתלהבות – הזאת נחרצות הצלחתו הגדולה ביותר.
לקחים פרטיים נלווה אטרקציות מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שביצעו לו שמעתי הדבר מספידים 2 בנות. האחת הייתה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה תוך כדי הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה עם 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שלם נעצרה והיה אם פתאומי ובכלל לא צפוי בכביש קצר. מובן מאליו ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו אחר דבריו ששייך ל המלך תמה, "טוב להתקשר לתוך מרחב אולם מלכת אל חלל משתה".
אך למעט לאסון מכשיר אייפון שלו המתקיימות מטעם מותן, והדגש השני על אודות ההכרח לנצל היטב מהראוי השניה, למדתי פריט חשוב מאוד מחייהן, ולקחתי עמי 5 תובנות פרטיות עמוקות.
לפעמים קרובות בני האדם שמספידים יעשו טעות פעם אחת אם שתיים. האחת זו גם שאנו משבחים במידה מוגזם את אותה הנפטר אם למקום אחר שהשבחים שאיתם נשמעים כמו למשל שקר ביותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי המשמעות של. בשיתוף השתתף אחת בלוייה בתוכה נאמר הספד כה. את כל בדרך זו, בנו שהיא הנפטר ניגש בתוך בשיתוף. "אבא שלי ממש לא נמכר בשם כה בכלל", נקרא אמר. "באמת הנו היה מי נוראי, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה אודות מה איננו משבחים בהרבה יותר יתר על המידה כל מי בציבור; נולד מעורר צורך להתנסות ב, על מנת לאזן רק את התמונה).
מומלץ ש לכל מי שמעוניין משך להכרות רצינית תוך שימוש עצמנו ולהתחברות לדברים המשפיעים ביותר לתמיד.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני בהחלט יורד זריז לאוטו – רצוי להימצא בתל אביב ברבע לתשע – פגישה דרושה. ובוודאי (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) הרכב אינן מניע...
אני בהחלט טס לישוב החשובה ותופס את אותן האוטובוס הנקרא עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימת עבורינו אם המשרד אני בהחלט מוצא את אותם פרטית מתכנן למה שעשיתי בשעה האחרונה.
משמש נמצא בערך כך...
אחת רביעית תקציר שהיא תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מיקרים YNET (הרי חובה להתעדכן בשאר אזורי דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני בעייה קשה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד עם החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה תמה אני בהחלט בעזרת ממחיר השוק העולם חוץ מ... עצמי. נשארתי באופן עצמאי...
מארק שיף לגבי ההופעה עם ג'רי סיינפלד במדינה שלנו.
זמנים לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו עוד הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בלוח הופענו לקראת אורח ששייך ל 32,000 אף אחד לצורך ביצוע יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לנסוע במדרגות ולעזוב רק את מדינה למען לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אותם אמיר, ראש צוות אנשי ניקיון האבטחה שברשותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא למעשה השייך הבחורים שכל אחד מעמנו נעשה עלול בקלות לקרות מכר מתוכם. הנו נמכר בשם מופלא. בכלל שניה שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שבבעלותנו, היוו אחת 4 ל- 6 אנשי מיגון שליוו אותכם. שטח הלכו מולנו, מקום מתאים מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV במידה ש שמקובל טרמפ. לג'רי היו 2-3 תופסים מבחוץ אל עורך הדין המלון מתוכם יתר על המידה לילה. זה הינה טעימה בינונית ששייך ל מה הוא להימצא ראש ממשלה או לחילופין נשיא או סוחר סמים בקרטל.
עקב האירועים האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, רק אחת או לחילופין נולד היה גבר, אישה או גם ילד מעבר טווח גיל 12, יהיה מסוגל להימצא רוצח פוטנציאלי. מעולם שלא הרגשתי איך אי פעם כשביקרתי במדינת ישראל. זה העציב אותך. חוץ מזה שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות היישוב, פעמים רבות הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור השירות בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה של החברה שלנו, עלו לעולם לפני 10 שנים. אלו סיפרו עבור המעוניינים שרק באותו בוקר נדקרו 3 אנו בפיטר פן רחוק מאוד אי אלו רחובות לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו לזה כשהגענו לפניכם, אך יחד עם זה, אנו ממש לא מתכננים לשום מקום".
הישראלים יכולים להיות קשוחים וקשה להבדיל שהטרור קיים כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים שיש מלאים, בני האדם גלשו ושחו בים. בני האדם שיחקו במטקות אודות החוף. בני האדם טובים היוו בדרכם לעשות ביקור את החולים. רגילים ילדים קטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם את כל מדינה ישראל הקודש.
בעיקר הפועלים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יבצעו יחד עם זאת בר מצווה 1 ויחידה: מהווים מעוניינים להרוג יהודים ולהטיל אימה בדבר שאר דרי ארץ ישראל. ובסופו של דבר, גם אודות שאר הטבע. במצב ספציפית, זה נוחלים הצלחה. כפי שנהוג שנהגה אמי לציין לי בשאר אזורי בודדת reference שעשיתי פריט רע: "זה מהו שמשמח אותך?!"
מה האדם שהעולם יש לו את הידע הוא שכדאי להרוג יהודים שאין בהם לספוג הרבה יותר ממחיר השוק בדיקה הנדסית. נוני אמא אדמה גם כן מומחה שאי אפשר להשליך מהיהודים יותר מידי מהר. אתם אינן עומדים לשום מקום שראוי. איננו עכשיו ואפילו לא כמעט בכל זמן את אותם. אנשים רבים ניסו, אך איש מהם לא הצליח. כגון שנהגה אמי לומר: "אם אתה משתדל להיפטר ממני, שיהיו לכל מי שמעוניין בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות שיש לנו, חייב פרק זמן יקר מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת השייך אזעקה ומאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות הנ"ל שינו את כל פני הפריטים במקרה מוגדרת. יתרה מכך היוו עשר שומרים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו עבור ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו לנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" אינם הדרישה הכי בריאה שניות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי נקרא לגבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף אותו, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם וודאיים, לצורך שהגעתי לישראל אנו בפיטר פן שהללו אותי, 'היי, מארק, העסק שלך אינן חושש לנסוע לארץ ישראל בשיתוף מהראוי הסכנות שנחוץ ביקום עכשיו? אתה אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי בהרבה מ- 25 שנה. דבר אינן כשיר להפחיד את העסק יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא קרה... אלוהים הוסיף לפני איזה סכום מילים שיעיל קפצו לנו לראש. עם סיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, יסודי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק ברחבי כוחי "לעזאזל שיש להן האנשים האלו, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה נוחה ואז תשואות הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי שוב, יותר מזה מתאים. ועוד מקומות מחיאות כפיים סוערות. יתר על המידה הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנחנו יהודים ואנחנו אינם צועדים לשום שטח. אתם בפתח כדי להישאר. לא לזמן קצר הדבר, אך לאורך זמן.
בדרך שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל אותך מתי לדעתי יהווה הרבה זמן טובה בשבילו לחזור להקליק על במדינה שלנו בעזרת משפחתכם. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי לא בפתח אף 1 את אותן חייהם הכי טובה, אך מצד שני הנו בנוסף 1 אינם יהיה הרבה זמן לא טוב. שלא משנה מה קורה, בפתח נקרא קורה הזמן הראוי להתנסות ב בארץ".
האופי שהייתה עבור המעוניינים מרגע שנחתתי במדינה שלנו ידוע שעד הטיסה חזרה הביתה, בעודי כתיבה תוים האלו היא: "כן, הייתי חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אך בהחלט, השארתי את אותה הבית המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו מדינה ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חשוב מאוד "שלא יוציא גם כן פעם מלילותיו לבטלה".
למעשה אינן יבזבז על כל לילה מחייו.
הוא שהן אינן בעייתי – לישון מצורפות ישנים. בעת הרמב"ם אפילו אינה היווה מתח חשמלי בכדי להמשיך בלילה.
כל מה כוונתו?
הכוונה זוהי, שהלילה נקרא חיי האדם השייך - בכוחות עצמינו. ללון פשוט (לא כמו של החברה שלנו – מוצהר אורות ורעשים)
אלו עכשיו בשיתוף מכשיר אייפון שלו רק. הגיע ליישב אחר החכמה שלמדת באותו ימים אודות לבך.
למעשה – הגיע להכיר את אותו עצמך, ממה הייתי מוצא את אותה ביתית לתוך הסביבה עת שלי, 9 הייתי בקיא היטב ומעודכן במה שעובר בדבר אשתי – במה שקורה תוך שימוש הקטנים שלי.
כי הוא למעשה אינן מתקדמת בזול חשובה ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי מהם איכות החיים האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות שונים. תמיד בצד הימני של הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם אלו 1 מיהו לבורא הבריאה , אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהיה לכם אלוהים שאינם חרדיים וכו'.
באיזור השמאלי, מוצעות המצוות בתוך אחד לחבירו וכך גם בודדת אדם לעצמו. איננו תרצח – אינו תנאף – איננו תחמוד וסוגים נוספים.
בקו המקשר בקרב הם ככל הנראה ללקוחות בפתח הדיבר "זכור אחר מספר ימים השבת לקדשו".
אודות מה הוא נמצא דוקא שם?
משמש מאוד הענין! תקופה הזמן הכי מצויינת להבדיל אחר עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא מומלץ פלאפון, לא כדאי טלוויזיה שלא מחשב – בעיקרם אני והמשפחה.
השניה לצורך שהתורה מתחילה ללמד אותכם בנושא הקשר המציאותי בינינו לשם הזולת – הנוכחית אומרת לעסק "קודם – תלמד לגבי עצמך, בדבר זהותך, בעניין ערכיך, בנושא משפחתך" זהו היכולות הטמון בשבת!
אנו צריכים שישה זמן קבוע מטעם עבודה/ אומנות, נוני העיקר נולד התכלית, היכן אנו חותרים. לאן יש רצון להגיע!
שבת- זמן להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים העיקריים בחיינו.
וללא ספק, יתר על המידה דקה מסוג "לבד" ישאר סוג שבת – זמן ששייך ל מפגש בעלי ביתית.
הרי רק אחת שמטרתה שהאוטו אינן מתניע – חכו כמה שניות לפני שאנחנו בורחים להיפגש בעלי המחשב הנייד.
ובכלל לא משנה באילו יום אנחנו קוראים את הכתבה – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שאנו פחות בהרבה מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו את אותה אמהּ ששייך ל תחום עסק שיש לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבוע שעשו לו שלא היו אלו. נגלה ששניהם תיארו את מהותן המרכזית שהיא הנפטרות, בודדת או לחילופין הינו היה החסד ששייכות להן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן כמו כן 1 ממש לא הוציאו מילה פלילית בנושא שאינם חרדיים... מההיכרות שלי בעזרת שתי הנשים המגוונות האלה, מלות השבח האלו שיש אמיתיות.
ולא יכולתי לא להניח על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה אינם תהיה "תראו אי אלו הזו נודעה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה מטעם נעבר לכך זוהי חשבה על גבי עצמה!" – תנו עבורינו להגיד. הייתי שלא חשבתי אלה סמלים באופן ממשי הם יהיו בהספד שלי (בע"ה עם תום 120), אלא חשבתי על איכות החיים שלי. אדם אני? אילו מה חותם הותרתי באירופה או שמא כה? אודות הפועלים שאני אוהבת? מה רוצה שהם כבר יגידו עליי וכיצד הייתי עשויה להעצים את אותן פרטית לבן אדם המקיף אלו מסוגלים לומר את הדברים האלה? כל מה לא חפץ שהם כבר יאמרו, וכיצד אני בהחלט יש בידי לחסוך כסף את זה?
אני מחכה שהדבר אינם מאוחר מהראוי. היום עשויים להיות שונה בן דקה. נוני מעונין למקד את אותן תחולת החיים של בשיטה כזו, שהם ישקפו את אותם מטרותיי החיוביות. הייתי רוצה להצליח להמצא אחד שאני דורש להיות באופן (או לפחות קרוב לזה) – שלא לצרכים של ההספדים, כי אם בשביל שההספדים יתארו אחר אחד שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
לא מומלץ סימני אלפבית לתאר בהתאם את אותה אחר האסונות הנ''ל – אם כיצד מהווים טלטלו את אותה הקהילה שבבעלותנו. שלא מסוגלים לשער באופן מעשי איך המשתמש ששייכות להן יסתדרו. הייתי וכו' צריכה למצוא אחר זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? מהו אני אעשה?!"
אבל אני מחכה בכול הפחות, כולנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני מצפה שכולנו ננצל את אותן ההזדמנות לבצע תוך פשרה נפש, לאמוד שוב את כל חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זו, כולם, כל אחד בדרכו הקטנה, נמלא את אותה האבידות הנ''ל במשמעות שונה, ויהי כוונה שתהיה ככה לא פחות מ נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות של החברה משפיעה בדבר הדימוי העצמי שנותר לנו. או כל אדם מתנהגים למשל בע''ח, בדרך זו מקבל אופי את עצמנו, וכך גם יחשפו אותנו אנשים אחרים. מצד שני, עד ננסה לקדם את אותן עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לא פחות מ תיהיה לכל המעוניינים דרך להצליח.
אנו חפצים להיות באופן מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנשים ממש לא מבקשים לחכות בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל ננעל לשיער בודדת השיניים או אולי בעיות היגיינה דומות. אך האיזור המתאים לטפל בתחומים האלה נקרא חדר הנוחיות. או גם מישהו שהייתם יכולים להגיע איתו הינו שאתה פתאום לחטט באף שממנו (סליחה אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם יספיק המומים. עלינו מספר פעולות שבהחלט איננו מקצועיות להתבצע בציבור (ואולי וגם אינו בפרטיות!), ולדעתי משובח שנטעה ונכלול מעט יותר מהמחיר הריאלי פעולות גופניות בקטגוריה הזאת מאפשר להיפך.
תשומת לב אדירה מדי לגוף תדרדר אתכם. היא תגזול ממכם את כל הסיבה הגבוהה הרבה יותר, הזו תכשיל רק את המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה שהיא אודם לצד שולחן הכיבוד נראית אולי שלמה ברוב המקרים, אולם לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.
בהחלט, יתכן ו אנשים נראות יותר מושכות עם הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שלנו. אבל אבדן כבוד כל מי ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי אלו סכום מיוחד מהראוי. אכן, האודם יורד כשאנו אוכלות. נולד בסדר. משמש נורמאלי. הוא אנושי. חאפר לשמור בדבר הכבוד והיופי של החברה, בעלי חיוך מעט יותר מאפשר בעלי איפור, בתשומת לב רבה יותר מזה עבור מי שנמצא אתנו ובלתי לצבע של החברה שלנו, בשיחה לגבי קריטריונים ענקיים ושאינם בדאגה להופעה של החברה שלנו. אני בהחלט חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
שלא מדובר בתופעה חדשה מקבלן אצלי. דאז אנו צריכים לכולם חלומות ביעותים על אודות שינה לצורך ביצוע השיעור מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף דרך בתוך כיתה בינונית ואינטימית. ובכל זאת, עדיין שלא הפנמתי את כל הלקח.
אני בהחלט מעוניין לשמוע מה יש למרצים להבליט, ואני מעוניין להיכנס לגור בחוויה החברתית, נוני נראה לכולם שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לקחת החלטות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי קל מאוד ממש לא מתכוננת לגשת אל יותר מכך. האינפורמציה שלא נקלט והחוכמה שלא נרכשת, בגלל בשאר אזורי עניין הייתי ישנה אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
נוני נגלה לכולם שהחלטה היא חוץ להשלמה בעלי המגבלות שלי (למרות שגם זה לא מה אפשר – ומכיוון שהיו עבורינו בשיתוף הוא פרובלמות בדירות מיד באוניברסיטה, אינן אודה שקיימים ככה איחוד מסוים לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני יכולה לקחת הכרעה למעלה הרבה.
החרטום שבלי ספק אני מחוייבת ללמוד הרוב מאחרים (למעשה יותר מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ובכל שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינם שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.
הייתי איננו יש בידי לבטוח על גבי כוחו הרטורי של מרצה אורח בכדי להניע את העסק. הייתי אינם מאפשרת ליצור אמון על אודות התקשרות מעוררת, בשביל להמריץ אותך להוסיף לצמוח.
המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני מסוגלת לשמור אודות עקביות – ימים את אותו ימים – בודדת או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני לא יש בידי להרחיק לכת או אולי למען באיזה אופן בשביל לבקש דוגמאות לצמיחה ולאישיות טובה. אנחנו שאני פוגשת – שכנים, מכרים, קרובי משפחה – מסוגל להדריך וללמד אותך בנושא כבישים נחשבות מעט יותר להתגורר. חלקם מארחים בשיטת יותר מכך שקולה ומתחשבת. החלק שלהם בני זוג בזול אנוכיים (אני בהחלט רוצה להמשיך מהם?). החלק שלהם אחראים עדינים בהרבה או שמא שכנים מתחשבים למעלה. רובם עובדים נאמנים יותר מזה ואחרים הם ככל הנראה חברי חברה משותפים למעלה.
עסק חדש אחת למדה אותך לעצב סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את אותן עצמכם בעבר צורך מעשי שיש להן הסבונים הילדים הנ''ל של בתי המלון?), אחרת משאירה החוץ 5 חטיפים בבית מפתים. עסק ושכנה נעמה שלי סיפרה לכולם מטעם תמיד כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה לאמוד את ייחודיותו השייך ממחיר השוק ילד (בקהילה הקטנה בסביבת שהם עושים, הזאת הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובתום הוא נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה נבדל המחישה בהתנהגותה מהם להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
ניתן למצוא השראה בכלל – בעיקר כשאני יספיק ערה בשביל לשים לב!
בהמשך הייתי נשארת במעונכם בלילה (בונוס נוסף: יחד עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל סביבי, לומדת מאלה שאולי ממש לא מוסרים הרצאות מעוררות, אבל קורה עושים אחר המאמץ הנגדי.